בוקר אצלי הוא לא עוד שעה ביום – הוא רגע של נשימה.
לפני השיחות, הפגישות, הטלפונים, לפני שהעולם מתעורר לגמרי – יש לי זמן שלי.
לפעמים זו גלישה. לפעמים ריצה. לפעמים זה רק כוס קפה מול הים.
לא כי מישהו אמר לי שזה בריא. אלא כי למדתי שזו הדרך שלי לשמוע את עצמי.
שגרת בוקר היא לא רשימת מטלות – היא מרחב קטן שאת יוצרת כדי לזכור מי את.
והיא לא צריכה להיות ארוכה או מושלמת. היא רק צריכה להיות שלך.
הנה כמה צעדים קטנים, קלים לביצוע, שיעזרו לך להתחיל ליצור רגע לעצמך בבוקר – בלי לחץ ובלי רגשות אשמה:
מתחילים ב-5 דקות בלבד
שימי שעון 10 דקות מוקדם יותר. זהו.
לא מדיטציה של שעה, לא אימון של חצי מרתון – רק 5 דקות. שקט. מים. אולי מוזיקה. תני לעצמך לנחות.
מתכננים ערב קודם
כוס מים על השיש, הבגדים שלך מוכנים, רעיון פשוט לארוחת בוקר בראש – זה עושה הבדל.
כשאין צורך לחשוב על כלום בבוקר – את יותר פנויה להיות.
כותבים לעצמך משהו קטן
פתק במקרר. תזכורת בטלפון. שורה ביומן:
“הבוקר שלי חשוב”, “גם לי מגיעה התחלה טובה”, “אני נושמת רגע”.
הטקסט הקטן הזה יכול להזכיר לך למה התחלת.
לא בודקים טלפון בשעה הראשונה
העולם יחכה. את קודם. כשאת מתחילה את הבוקר מחוץ למסך – משהו משתחרר מבפנים.
חוזרים גם אם נופלים
ישנת פחות? קפצת ישר לעבודה? לא נורא. מחר זה יום חדש.
שגרה נוצרת מהתמדה – לא ממושלמות.
❓ איך יוצרים שגרת בוקר שמתאימה לי?
מה אם אני קמה עייפה ולחוצה – זה ריאלי בכלל?
כן. לכולנו הבוקר מאתגר. הסוד הוא לא במה את עושה – אלא בזה שאת עושה אותו שוב.
גם אם זה רק 5 דקות של שקט. גם אם זה רק נשימה אחת.
ההתמדה יוצרת את ההרגל. ההרגל מייצר את האיזון.
איך תנועה משתלבת בזה?
עבורי זו הדרך להתחבר לעצמי: ריצה, חתירה, יוגה, או גלישה – כל תנועה היא תזכורת שהגוף שלי הוא לא מכונה אלא בית.
עבורך זה יכול להיות הליכה, נשימה, אפילו ריקוד במטבח.
ומה עם ארוחת הבוקר?
לאכול בבוקר זו לא רק פעולה פיזית – זו אמירה: אני שווה את הזמן הזה.
פרוסה עם אבוקדו וגבינה, פנקייק איכותי, יוגורט עם פרי – זו דרך להזין את עצמך לא רק באנרגיה אלא גם בכבוד עצמי.
לסיכום:
שגרת בוקר היא לא סתם המלצה – זו דרך לומר לעצמך "אני כאן בשבילי".
והכי יפה? שכל אחד ואחת יכולים למצוא את הגרסה האישית שלהם.
מה שלך תהיה? זו כבר שאלה שרק את יכולה לענות עליה.
